בשנים האחרונות נוצרה תחושה כאילו תואר אקדמי, הוא כבר אינו דבר הכרחי כמו שהיה פעם במסלול הרגיל של ההתקדמות המקצועית. תחושה זו מבוססת על כך שמעסיקים, במיוחד בעולמות הטכנולוגיה וההייטק, מעדיפים עובדים שיש להם רקע מעשי, אפילו אם לא בילו דקה על ספסלי האקדמיה. אלא שהמציאות מלמדת שתואר אקדמי, במיוחד אם מדובר בדוקטורט, יכולים לתת מקפצה חזקה מאוד למשרה נחשקת ולשכר מכובד.
כדי להגיע לתואר השלישי (דוקטורט, PHD) הנכסף, צריך לעבור בישראל סוג של דרך חתחתים, תוך מכשולים רבים, שבהרבה מקרים דורשת משאבים של זמן וכסף, שהופכים את החלום, לכמעט בלתי אפשרי, עבור רבים. כאן נכנסים לתמונה מכונים, שתפקידם הוא לא רק לתווך בין אלה המעוניינים להגיע לדוקטורט, למוסדות בחו"ל שמעניקים את התואר, אלא גם ללוות אותם בכל התהליך – הפרוצדורלי והלימודי-מחקרי.
"תהליך קבלת הדוקטורט בישראל, הוא מאוד מורכב וארוך", מציין פרופסור עקיבא פרדקין, שב-24 השנים האחרונות, עומד בראש המכון הגדול והמגוון ביותר בישראל, PHD Institute, המלווה סטודנטים לתואר הדוקטורט. "מי שרוצה להגיע לדוקטורט דרך המוסדות הישראליים, צריך לקחת בחשבון שהתהליך יכול לארוך בין 5 ל-6 שנים בממוצע, בעוד שאם הוא יעשה זאת דרך מוסדות מוכרים בחו"ל, יידרשו לו בממוצע כשנתיים עד שלש שנים בלבד".
"תהליך קבלת הדוקטורט בישראל, הוא עדיין תהליך מאוד מורכב וארוך". פרופ' עקיבא פרדקין
הזכות להעניק תואר דוקטור בישראל שמורה כיום רק לאוניברסיטאות הציבוריות (העברית, תל אביב, באר שבע, חיפה, הטכניון, מכון וייצמן, בר אילן ואריאל) ולאוניברסיטה פרטית אחת – אוניברסיטת רייכמן. אלו מעניקות את התואר Ph.D.) Doctor of Philosophy), שמשמעותו הרשמית – "דוקטור לפילוסופיה" – בכל תחומי הלימודים, למעט משפטים, בו מעניקים תואר זהה אך בשם שונה.
אומנם רק לפני פחות מחודש התבשרנו כי המועצה להשכלה גבוהה, שוקלת בחיוב לאשר גם לאוניברסיטה הפתוחה להעניק תואר שלישי (דוקטורט) בתחום החינוך וטכנולוגיות למידה. למרות זאת, עדיין מדובר במבחר אפשרויות מצומצם מאוד, עבור מי שרוצה להגיע לתואר דוקטורט בישראל ולכן רבים מהם לוטשים עיניים למוסדות אקדמיים בחו"ל ומחפשים גוף, שיעזור להם עם התהליך בארץ.
פרופ' עקיבא פרדקין הוא בין אנשי האקדמיה החלוצים, שפתחו את השערים לישראלים שביקשו לעשות דוקטורט בחו"ל. הוא נולד בשנות ה-50 בפתח תקווה, שם גם גדל והתחנך. ב-1971, לאחר שסיים לימודי עתודה במכון וייצמן, התגייס לצה"ל, שם שירת כקצין הספורט של חיל האוויר בבסיס תל נוף ובשנת 1973, היה שותף לצוות ההקמה של יחידת החילוץ 669.
בתום שירותו הצבאי, החל לימודים אקדמיים באוניברסיטת תל אביב וסיים שם עם תואר שני בסטטיסטיקה. את לימודי הדוקטורט שלו עשה פרדקין, במסגרת מלגה שקיבל מאוניברסיטת UNE באוסטרליה. בשנת 1998 קיבל תואר פרופסור מאוניבסיטת "טורו" שבארצות הברית ומאז קיבל שלושה תארי פרופסור נוספים – כך שאפשר לומר עליו, שאין חכם בכעל ניסיון בכל הקשור לתארים אקדמיים ממוסדות חו"ל.
פרופ' עקיבא פרדקין במעמד חתימת הסכם עם האוניברסיטה האמריקאית של קפריסין
איך נולד הרעיון להקמת מכון PHD Institute?
"כיום, ובטח בעבר, קיימת בישראל בעיה של היעדר מקומות ללימודי דוקטורט באוניברסיטאות הישראליות ובנוסף יכולים ללמוד כאן לדוקטורט רק בעלי תזה בתואר השני, אך רוב התכניות הן ללא תזה", מציין פרדקין. "כמי שעשה את תאריו בחו"ל, קיבלתי פניות רבות ממתעניינים ולמעשה פתחתי להם שער לתהליך. בעקבות זאת, הקמתי את מכון PHD Institute, על מנת לתת מענה ופתרון מסודר ומקצועי לאותם סטודנטים".
מה תנאי הקבלה לתואר דוקטורט בחו"ל, המתבצע דרך המכון?
"קודם כל תואר שני במוסד מוכר. לאחר מכן, כל תלמיד חייב להכין הצעת מחקר, שהיא למעשה סוג של הצהרת כוונות למחקר. אנחנו כמובן עוזרים לו בתהליך זה, שהוא הבסיס למה שמעניין את האוניברסיטאות בחו"ל".
מה היתרון לעשות את התהליך דווקא דרך PHD Institute?
"ראשית, היתרון של PHD Instituteהוא מבחר האוניברסיטאות ברחבי העולם, איתם אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. כיום, המכון משתף פעולה עם כ-30 מוסדות השכלה גבוהה, בעיקר במרכז אמריקה ואירופה בעוד שמכונים אחרים בארץ, הנותנים שירות דומה, עובדים עם מספר מוסדות מצומצם מאוד, שנמצאים בעיקר במזרח אירופה".
The post פרופסור עקיבא פרדקין: "גאה לעמוד מאחורי 1100 דוקטורים בוגרי המכון" appeared first on כל העיר מודיעין.
תגובות